פטרת הציפורניים נתפסת לרוב כבעיה לא שכיחה הפוגעת במעט אנשים. לא כך הוא הדבר, מסתבר שהיא בעיה נפוצה ביותר שבעולם המערבי קיימת בשכיחות של כ-10% מכלל האוכלוסייה, כאשר השכיחות גדלה עם הגיל (כ 20% מעל גיל 60 ועד 50% מעל גיל 70). פטרת הציפורניים ברגלים ברוב המקרים אינה נרפאת מעצמה ואף יכולה לעורר זיהומים משניים באזורים אחרים בגוף. פטרת הציפורניים אינה מסכנת חיים, אבל עלולה לגרום לכאב ולאי נוחות. ציפורניים נגועות בפטרת הופכות למעובות וקשה לגזור או לטפח אותן. כמו כן נעילת נעליים הופכת להיות פחות נוחה.
הבעיה היא בעיקר אסתטית, מראה ציפורניים מכוער בד"כ מביך את האנשים והם נמנעים מלחשוף את אצבעותיהם, חלקם אפילו נמנעים מלחפש עזרה למה שנחשב בעיניהם כבעיה קוסמטית בלבד.
סימנים ראשונים לפגיעה בציפורן
שינוי בצבע הציפורן: כתמים לבנבנים, צהבהבים או חומים. המבנה הקרני מאבד את הברק.
שינוי במבנה/בצורה של הציפורן: גוף הציפורן פריך, שברירי או מעובה
זן הפטריות אשר בשכיחות הגבוהה ביותר גורם לפטרת ציפורניים נקרא דרמטופיט. הדרמטופיטים מועברים לרוב במגע עם רצפה לחה ומזוהמת וכמעט ולא מועברים במגע ישיר בין בני אדם. פטרת הציפורניים ברגלים שכיחה הרבה יותר בציפורניי הרגליים מאשר בציפורניי הידיים. בד"כ ישנה הדבקה של עור כף הרגל במיוחד בין האצבעות ורק לאחר מכן הפטרייה מתפשטת לציפורן.
פטרת ציפורניים עלולה להחמיר עם הזמן. טיפול בפטריה בציפורן הכרחי מיד לאחר שהופיעו הסימנים הראשונים של הזיהום.
יום אחד הבחנתם בכתם צהבהב על הציפורן בבוהן שלכם שהלך והתרחב. ואז הציפורן נעשתה עכורה והחלה להתפצל. כן, גם אתם
אנו משתמשים בקבצי קוקיז לשיפור חווית הגלישה. המשך שימוש באתר מהווה הסכמה בהתאם למדיניות הפרטיות.
